החל מסוף המאה ה-19 הציור המופשט שולט בכיפה וכשמדובר באמנות מקצועית ואותנטית הבד, או כפי שהוא גם נקרא 'קנבס', משמש המשטח בו משתמשים הציירים הגדולים באמת.
אמנות ברמה גבוהה
חלק ניכר מיצירות האמנות המרגשות בתולדות האמנות הן ציורים מופשטים על בד. הדוגמה הבולטת היא הגרניקה, יצירת המופת שצייר פבלו פיקסו ב-1937 שמוצגת במוזיאון ריינה סופייה במדריד. היום, בעידן האמנות הדיגיטלית, קל לשכוח את הכוח של ציור מופשט על בד. בידיים של אמן מיומן, החיבור בין צבע השמן לבד, מקבל ערך סינרגטי. עד שלא עומדים ומסתכלים ביצירה 'בלבן של העין' קשה להבין עד כמה העניין הזה משמעותי. אבל מי שמצא את עצמו במוזיאון מול יצירת אמנות מפורסמת שהוא כבר מכיר מרפרודוקציה ישגיח מיד בהבדל. ברמה הרגשית מדובר ממש באלכימיה, לא ניתן להפריז באיכות של יצירה מקורית שעומדים מולה פיזית.
ומה שנכון באולם המוזיאון, נכון גם בסלון הבית. הרבה אנשים מתפשרים על רפרודוקציות בשעה ששוק האמנות הישראלי מציע להם אמנות מקורית ברמה גבוהה במחיר נגיש, וזה כולל, בין היתר, ציורים מופשטים על בד.
אמן ישראלי ותיק
מי שמחפש ציורים מופשטים על בד ברמה גבוהה, כדאי שלא יוותר על ביקור בגלריה זלאיט ברחוב בנימין מטודלה 55 בצפון תל אביב. כמו ששמה מרמז, הגלריה מציגה את עבודותיו של הצייר נסים זלאיט.
זלאיט הוא אחד האמנים הוותיקים הפועלים בישראל. הוא נולד בשנות העשרים של המאה הקודמת בבגדד, שם עשה את צעדיו הראשונים כאמן, בהמשך עלה לישראל ולמד במכון אבני אצל יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי, מי שהיו ממובילי חבורת 'אופקים חדשים'. זלאיט הוא אחד מממשיכי דרכם המובהקים, ומסוף שנות החמישים הוא נחשב לאחד הציירים המופשטים המובילים בישראל.
זלאיט הוא אמן פעיל כבר למעלה משבעים שנה והעבודות שלו מתאפיינות בטכניקה ברמה גבוהה ובשימוש מרתק בצבע. זלאיט, שמעדיף לעבוד בפלטת צבעים מובחנת, שלא נוטה לצבעוניות צעקנית, מצליח להעביר אותנטיות מקומית בציוריו המופשטים.
