ה'אבסטרקט', הידוע גם בתור 'אמנות מופשטת' הוא אחד המאפיינים הבולטים של האמנות המודרנית. לאורך המאה העשרים ציור אבסטרקטי על בד תפס מקום של כבוד ברפרטואר של גדולי הציירים.
סגנונות ציור אבסטרקטי
למעשה ציור אבסטרקטי הוא מאפיין בולט של כל כך הרבה אמנים מודרניים עד שקשה לדבר עליו במושגים של סוגה (ז'אנר) אחת. מדובר במונח שמתאר משהו הרבה יותר בסיסי, שהוא הפניית העורף לאידאל הריאליזם שאפיין את האמנות בדורות הקודמים. לעתים ציור אבסטרקט יכלול מרכיבים פיגורטיביים מובחנים כמו בעבודות של מארק שגאל או פבלו פיקסו, לעתים הוא יתנער לחלוטין מיסודות פיגורטיביים, כמו בעבודות של מונדריאן או מארק רותקו.
באמנות הישראלית מי שהביאה לקדמת הבמה את ציור האבסטרקט היתה קבוצת 'אופקים חדשים'. חבורה של כ-15 אמנים צעירים ובהם אריה ארוך, יחזקאל שטרייכמן, מרסל ינקו ואביגדור סטימצקי. הקבוצה רצתה שהאמנות הישראלית תהיה יותר ברוח האמנות הבינלאומית, ואימוץ האבסטרקט היה אחד הסממנים הבולטים בעניין הזה.
ממשיך דרכם של 'אופקים חדשים'
אמני 'אופקים חדשים' כבר הלכו כולם לעולמם, אך השפעתם על שדה האמנות הישראלי עדיין בועטת. קחו, למשל, את האמן נסים זלאיט שבשנות החמישים למד במכון אבני כתלמידם של שניים מהבולטים בחבורת 'אופקים חדשים' יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי. כבר שישה עשורים שנסים זלאיט פועל ומצייר ציורי אבסטרקט מודרני על בד. לאורך שנים ארוכות למד ופעל לצד אותם אמנים ישראלים מכוננים ובמידה רבה ניתן לראות בו את אחד מממשיכי דרכם הבולטים.
נסים זלאיט פיתח סגנון אבסטרקטי מופשט ששוזר נגיעות פיגורטיביות בתוך משטחי צבע מופשטים. אחרי שנים של השתתפות בתערוכות קבוצתיות מובילות והצגת תערוכות יחיד בגלריות המובילות בישראל, החליט נסים זלאיט להקים גלריה משלו בה יוכל להציג את עבודותיו באופן הכי נכון ומדויק לטעמו. התוצאה היא 'גלריה זלאיט' ברחוב בנימין מטודלה 55 בשיכון דן בצפון תל אביב. בגלריה זלאיט תוכלו לצפות ברטרוספקטיבה של עבודות האמן בסדר כרונולוגי, חלק מהעבודות שמוצגות במקום גם מוצעות למכירה.
