נסים זלאיט

'מיני רטרו 60 - 10'

מה להציג בתערוכה?
איזה ציורים לבחור הפעם?
לשאול אותו?
להתייעץ איתו?
אני הרי יודעת את התשובה. הוא רוצה שאציג את הציורים האחרונים שלו.
האמת,
אני אוהבת את הציורים המוקדמים יותר שלו.
יש הרבה כאלה,
אפילו הרבה מאוד. המון.

מצייר 60 שנים, כאן בישראל

הוא צייר כל כך הרבה סדרות
חלקן נמשכות על פני כמה שנים ואפילו עשור
אז איך בכלל אני יכולה לעשות תערוכה של יצירותיו?
הוא לא התכונן לתערוכה במיוחד (כמו האמנים האורחים שמציגים אצלנו)
הוא הרי כל הזמן מצייר
בעיקר מה שהוא מרגיש באותו הרגע, היום או השבוע.
בודק צבעים, חומרים, קומפוזיציות
כן, עדיין בודק וחוקר, גם בגילו המופלג.

כשאני רוצה לעשות לו תערוכה

אני מוצאת את עצמי, כל פעם מחדש,
מתלבטת מה להציג
איזה נושא לבחור.
ולאחרונה הבנתי
שאין כלל צורך לבחור נושא (המשמעות של זה היא לכופף את האמנות שלו לסטנדרט המבוקש)
הבנתי שללכת עם התחושה הפנימית שלי יהיה הכי נכון עבורו
ועבור יצירותיו
הוא כל כך ותיק, כל כך מנוסה, כל כך מיוחד
והכי נכון זה להראות את חייו כאמן משתקפים ביצירותיו
(הוא כבר הגיע לגיל שאפשר לעשות זאת :-)
אז בחרתי לערוך לו תצוגה ארוכת טווח

לא תערוכה, תצוגה!

עם טעימות קטנות משנות היצירה הרבות שלו
עם נגיסות זעירות שמעבירות את הטעם
עם מבטים חטופים על שנות יצירה רבות והתפתחותו כאמן
מתחילת שנות ה60 כאן בישראל
עד עצם הימים האלה
והלוואי שהיה לי מקום גדול יותר להציג.
כתבה: עירית דלל זלאיט

מבחר ציורים מהתערוכה